באזור המרכז והשרון, מצויים שטחים רבים שזוהמו בעבר מחומרים המסוכנים לאדם ולסביבה. הזיהום הוא תוצאה ישירה של פעילות תעשייתית, שהתקיימה עפ"י הסטנדרטים שהיו נהוגים לפני שנים, טרום עידן המודעות המוגברת של טיפול בפסולת חומרים מסוכנים. בשל הזיהום שקיים בקרקעות אלה, לא ניתן לפתח אותן או לבנות עליהן דירות למגורים.
הצורך למציאת פתרון למשבר הדיור בישראל, הוא כיום אינטרס לאומי חוצה מפלגות ומגזרים. על פי הצעתם של השר להגנת הסביבה אבי גבאי ושר האוצר משה כחלון, יוכשרו קרקעות אלה וייבנו עליהם כשבעים אלף יחידות דיור. מדובר על קרקעות באזורי ביקוש כמו רמת השרון, הרצליה, צריפין ושדה דב.
עלות שיקום הקרקעות גבוהה ביותר (נאמדת במיליארדי שקלים) ולכן ניטש ויכוח מי יישא בעלויות. הארגונים הסביבתיים, ולא רק הם, אומרים ששיקום הקרקעות מחויב המציאות ולטענתם המימון צריך להגיע מכיסי המזהם, על בסיס העיקרון "המזהם משלם".
לעומתם, יש רבים שסוברים אחרת. כדאי לזכור שבעבר הלא רחוק, הסטנדרטים שנהוגים כיום לא היו קיימים, בכל הקשור להגדרת חומרים מסוכנים ופסולת, והטיפול בהם. בשלושת העשורים האחרונים אנו עדים להתפתחות מואצת בתחומים אלה. רק לאחרונה הוכרז חוק אוויר נקי, שכיום לא ברור כיצד התעשייה אינה נדרשה לסטנדרטים אלו גם בעבר. עד לפני שני עשורים, הטיפול במרבית הפסולת שהוגדרה כמסוכנת, היה באמצעות הטמנה במטמנה לחומרים מסוכנים. כיום, רק 5% מפסולת זו מפונה להטמנה.
במתחם תע"ש רמת השרון, המשתרע על פני שטח של כ–7,000 דונם, קיים פוטנציאל לבנייה של כ–45 אלף יחידות דיור, שטחי מסחר ופארקים. באזור זה בלבד, שווי הקרקע נאמד בכ- 50 מיליארד שקל כאשר עלות שיקום הקרקע נאמדת בכ-2 מיליארד שקל בלבד. גם אם האומדן שגוי והוא יכפיל את עצמו (מ – 2 מיליארד ל – 4), עדיין התמורה למדינה תהיה יותר מ – 90% משווי הקרקע.
תהליכי שיקום קרקעות מבוצעים בעולם תוך שימוש בכמה טכנולוגיות, שנבחרות בהתאם לממצאים שעולים מסקרי קרקע שנערכים בכל אתר ואתר. תהליכי שיקום הקרקעות המזוהמות בארץ יתבססו על המודלים המיושמים כיום במדינות המפותחות. על אף שתהליכי שיקום קרקעות אינם ניתנים להמרה ליחידות דיור בקבועי זמן קצרים, הרי שעם השלמתם הם יביאו לתנופה גדולה של התחלות בנייה באזורי ביקוש – ולהגדלת היצע הדירות, שטומן בחובו הכנסות נאות למדינה.
עפ"י ניסיון העבר ובשל החשש ששיקום אתרים מזוהמים בידי יזמים פרטיים עשוי להביא לתכנון תהליך שיקום לא ממצה, להתנגשות עם גורמי הגנת סביבה ולתקיעת מהלך השיקום לשנים ארוכות, הכריז קבינט הדיור של ממשלת ישראל, על החברה (הממשלתית) לשירותי איכות הסביבה, כזרוע ביצוע לניהול פעילויות השיקום.
יש להבטיח ולהקפיד שהבינוי והאכלוס בשטחים בהם בוצע השיקום, ייעשו רק לאחר טיהורם. ניתן להגשים זאת באמצעות חוק מקיף לטיפול בקרקעות מזוהמות, שבמסגרתו יקבע גם הסדר לרישום קרקעות מזוהמות, כך שמתעניינים בקרקע יהיו מודעים לעובדה שמדובר בקרקע מזוהמת שטוהרה.
שיקום הקרקע ובנייה מסיבית עליה שתהווה פתרון למשבר הדיור בישראל, היא חלק מבינוי הארץ ומימוש החזון הציוני שעליו אמר הרצל "אם תרצו אין זו אגדה". אכן, בידינו ורק בידינו הדבר.
*הכותבת היא מהנדסת כימיה וחברת הנהלה בחברה לשירותי איכות הסביבה וחברת ועדת ההיגוי של כנס סביבה 2050
