לעמוד באתגר : המגזר העסקי מוביל את המאבק בשינוי האקלים

בימים אלו מתכנסת בפאריס ועידת שינוי האקלים של האו"ם (COP 21), אשר מתעתדת להגיע סוף סוף להסכם אוניברסלי מחייב להפחתת פליטות גזי החממה של כלל מדינות העולם, שיספק מענה הולם לשינויי האקלים המאיימים על ההווה והעתיד של המין האנושי בכדור הארץ. לקוראים המיודעים, המשפט הנ"ל בוודאי יעורר תחושת דה-ז'וו מסחררת: הרי זה בדיוק מה ששמענו לפני ועידת האקלים בלימה ב-2014. ולפני הועידה בקנקון ב-2010. ובקופנהאגן ב-2009. ובכלל- האם פרוטוקול קיוטו שנחתם עוד ב-1997 לא היה אמור לפתור את הבעיה? 20 שנה ואנחנו עדיין צריכים ועדות ודיונים?

לעומת בעיות סביבתיות גלובליות קודמות אשר זכו למענה מרשים ויעיל יחסית מצד מרבית ממשלות העולם- כגון הגשם החומצי והחור באוזון- אין זה מקרה שאותן הממשלות כ"כ מתקשות לספק פתרון למשבר האקלים. המעבר לכלכלה דלת פחמן, גם אם משתלם לרוב בטווח הארוך, דורש לרוב השקעת משאבים משמעותית כיום ושינוי מסיבי בשיטות הייצור והפקת האנרגיה. אי-היציבות הכלכלית העולמית בשנים האחרונות ללא ספק פגעה ביכולת וברצון מדינות רבות להפחית את פליטות גזי החממה שלהן. ענקיות מתעוררות כגון סין, חוששות שהסכם אקלים מחייב יעכב את עליית רמת החיים שאזרחיהן כ"כ משתוקקות להם. במדינות כגון ארה"ב אוסטרליה, ישנם גורמים רבים הטוענים שמגבלות פליטה יפגעו קשות בכלכלה ונלחמים בהם במרץ. והאיחוד האירופי, שרץ לפני המחנה בהשקעת משאבים עצומים ופיתוח רגולציה מפותחת להפחתת הפליטות, מביט בתסכול מעבר לכתפו על גרירת הרגליים המתמשכת מצד שאר מעצמות העולם.

דווקא על רקע הקושי המתמשך מצד ממשלות העולם להגיע להסכמה הנדרשת, בולטים ההישגים של המגזר העסקי בתחום המאבק בשינוי האקלים. ע"פ ארגון ה-CDP (Carbon Disclosure Project), האוסף ומפרסם מידע על פעילותם של מעל 2000 חברות מובילות בעולם בתחום זה, ל-50% מאותן החברות כבר ישנם יעדי הפחתת פליטות במונחים אבסולוטיים ו/או יחסיים לייצור: בדיוק אותם יעדים שהממשלות הגלובליות כה מתקשות להסכים לגביהם. אותן חברות מפרסמות את היעדים ואת קצב העמידה בהם בפומבי, מפרטות את מאזן הפליטות השנתי שלהן ואת מנועי ההפחתה שאמורים לסייע בעמידה ביעדים, ומתאימות בהדרגה את פעילותן למעבר לכלכלה דלת-פחמן. זאת ועוד: יעדי הפליטה במגזר העסקי הינם בפעמים רבות מרחיקי לכת אף יותר מאשר יעדי הרגולטורים.

ישנן סיבות רבות להובלה שהמגזר העסקי, ובמיוחד החברות הגדולות בעולם, מספק בתחום זה. במקרים רבים חברות מסוגלות לזהות ולטפל במוקדי פליטה מרכזיים בקלות ויעילות גדולה יותר מאשר מדינות, ואף להסכים ולגייס את המשאבים הנדרשים על מנת לטפל בהם, גם כאשר החזר ההשקעה הינו ארוך טווח. כמו כן, חברות גדולות נתונות להשפעה רבה מצד בעלי העניין שלהן, כגון לקוחות, גופי השקעה, ארגונים סביבתיים וכ'ו, אשר דורשים בעקביות מהחברות לגלות פעילות נמרצת להפחתת טביעת הרגל הפחמנית של האתרים והמוצרים שלהן.

דבר אחד כבר ברור למרבית הממשלות, התאגידים והמדענים בעולם: ללא פעולה נרחבת ומתואמת של כלל הצדדים להפחתת הפליטות- שינויי האקלים שאנו חווים ושלל התופעות השליליות הכרוכות בהם, רק ילכו ויגברו.

– רועי וידברג | רכז קיימות וטביעת רגל פחמנית, כיל