שגשוגן של מדינות רבות וביטחונן, קשורים במרחב הימי שבאזורן. מזה כמה עשורים נמצא המרחב הימי בתהליך של תמורה גיאופוליטית וסביבתית מהותית. הגידול הדמוגרפי והעלייה ברמת החיים מגבירים את הלחץ על שטחי הים במטרה לגלות ולהפיק משאבים.

לאור האתגרים והקונפליקטים הללו, התפתח תחום הכלכלה הכחולה, המבטא את הצורך למיצוי הפוטנציאל הכלכלי הרב הטמון במרחב הימי באופן מושכל ומקיים, תוך איזון ומחויבות למזעור הפגיעה באקולוגיה הימית ושמירת משאב הים לדורות הבאים.

בשנים האחרונות סומנה כלכלת הים כפלח חשוב במשק הלאומי של מדינות שוכנות ימים ומרכיב חשוב בכלכלה הבינלאומית. באיחוד האירופי צופים שהיא תהיה המרכיב הצומח ביותר, הן מבחינת תרומתה בחשבונות הלאומיים (מבחינת ערך כספי) והן מבחינת תרומתה לשוק התעסוקה. כאשר, על פי הבנק העולמי, שווי השוק של משאבים ותעשיות ימיות וחופיות הוא 3 טריליון דולר בשנה ומהווה כ-5% מהתמ"ג העולמי.

בתוך כך, קידם האיחוד האירופי יחד עם ארגון UFM -United For Mediterranean יוזמה משותפת לבניית אסטרטגיה לצמיחה כחולה למדינות מזרח ודרום אגן הים התיכון. 

​

מדיניות הכלכלה הכחולה (המכונה גם "צמיחה כחולה" – ""Blue Growth) אומצה על ידי מדינת ישראל והוטמעה במסמך המדיניות שהכין מינהל התכנון ל"ניהול המרחב הימי של ישראל" שאושר בשנת 2019.  

העלייה ביוזמות סביבתיות הובילו את שוק האג"ח הירוקות לצמיחה של יותר מטריליון דולר! נתון זה סלל את הדרך לאג"ח כחולות המובילות אפיק חדשני למימון פתרונות הקשורים לאוקיינוסים וימים, והזדמנויות עסקיות ברות- קיימא.