הנחושת 2 תל אביב, קומה 1

(הברזל 24, כניסה C)

  • Facebook - White Circle
  • LinkedIn - White Circle
  • YouTube - White Circle

BENNY MORAN | PRODUCTION OF CONFERENCE, CULTURE & BUSINESS EVENTS   |            bmp@bmp.co.il   |           +972-36966000

© 2019 by BMP. All Rights Reserved

חיפוש

    הטיפול בפסולת אלקטרונית- החוק ושברו

    הפסולת האלקטרונית מורכבת ממכשירים אלקטרונים נפוצים כגון מחשבים, מקררים, טלפונים סלולריים ועוד. עם התפתחות הטכנולוגיה והעלייה ברמת החיים היקף המוצרים האלקטרונים גדל וכך גם התחלופה המהירה שלהם, דבר שיצר היקפים משמעותיים של פסולת אלקטרונית. אין חולק, כי בפסולת האלקטרונית קיימים חומרים מסוכנים בעלי השפעות סביבתיות ובריאותיות שליליות, ומיחזור הוא פתרון שיאפשר למנוע סיכונים משמעותיים לבריאות הציבור.


    כך לדוגמא בטלפונים הסלולריים מצויים חומרים כגון ארסן, בריליום, קדמיום, נחושת, עופרת, ואבץ הקשורים להשפעות שליליות על בריאות האדם ובהן נזק למערכת העצבים, בעיות במערכות הרבייה וההתפתחות, סרטן והשפעות גנטיות.


    לפני כשנתיים השכיל המחוקק וקבע את "החוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות", אשר מטרתו להפוך את הפסולת האלקטרונית ממטרד סביבתי הגורם נזק רב לבריאות הציבור למשאב ציבורי, באמצעותו ניתן לעשות שימוש חוזר בחומרים אלו. ובכך לחסוך בכריית חומרי גלם מתכלים ובפגיעה בשטחים הפתוחים.


    החוק היה צפוי להוביל לפריחה של תעשיית מיחזור מקומית ולהוביל מהפכה של ממש בתחום המיחזור באמצעות מנגנון כלכלי הקובע כי האחריות לשאת בעלויות הכלכליות של מיחזור הפסולת האלקטרונית והטיפול בה מוטלת על כתפי היצרנים והיבואנים של הציוד החשמלי האלקטרוני והסוללות, ולא על הציבור. עיקרון זה נקבע בחוק באמצעות הטלת חובת התקשרות של יצרנים ויבואנים של מוצרים אלקטרוניים עם גוף יישום מוכר שמטרתו היחידה היא למלא אחר חובות היצרנים והיבואנים באמצעות איסוף הפסולת מרשויות מקומיות וממשווקים של מוצרים אלקטרונים, והעברתו למיחזור במפעלי מיחזור מאושרים. החוק קובע חובות גם לעניין איסוף פסולת אלקטרונית ביתית מהציבור והכל תוך גלגול העלויות על היצרנים והיבואנים, כך שהציבור אינו אמור לשאת כלל בעלויות האיסוף והמיחזור של הפסולת.


    בארבע השנים שעברו מאז פרסומו של החוק כמעט ולא קמו מפעלי מיחזור, פעולות ההסברה והחינוך לא יצאו לפועל ופסולת אלקטרונית אינה מגיעה למיחזור.

    נראה כי הטעם המרכזי לכך נעוץ בכך שהמשרד להגנת הסביבה אינו מזדרז להפעיל את הסמכויות שהוקנו לו בחוק כנגד גורמים המפרים את החוק. כך לדוגמא, הוא אינו אוכף את החוק על גופים הפועלים לאיסוף פסולת אלקטרונית ללא רישיון ושלא בהתאם לחוק. המשרד להגנת הסביבה שאמור להציג החודש את עמדתו בנושא בכנס 'סביבה 2050', אינו פועל מול יבואנים, יצרנים, משווקים ומחזיקים שאינם ממלאים את חובתם לפי חוק ואינם מתקשרים עם גוף יישום מוכר לצורך איסוף הפסולת האלקטרונית והעברתה למיחזור. כתוצאה מכך, שחקנים מרכזיים בשוק הפסולת האלקטרונית אינם פועלים לפי החוק, ובכך נמנעים מהעלויות הכלכליות ומחצינים את הנזק על הציבור, אשר משלם את המחיר בדמות הנזקים הסביבתיים המתמשכים שנגרמים מהפסולת אלקטרונית.


    במצב הקיים אין כדאיות להקים מפעלי מיחזור נוספים. הפסולת האלקטרונית שאין לה ערך כלכלי אינה מגיעה למיחזור או לשימוש חוזר בהתאם לתכלית החוק.

    יש הכרח לחייב את היבואנים, היצרנים, הרשויות המקומיות, המחזיקים והמשווקים, לפעול בהתאם לחובתם החוקית ולהתקשר עם גופי היישום המוכרים לצורך מימון ואיסוף הפסולת האלקטרונית והעברתה למיחזור. כל עוד ימנע הגוף השלטוני המוסמך לכך מלהפעיל את סמכויותיו, וכל עוד לא יטיל קנסות ויגיש כתבי אישום במקרים המתאימים, ההפסד יהיה כולו של הציבור ושל הסביבה בישראל.



    *גדי רייכמן - מנכ"ל קבוצת אולטרייד העוסקת בטיפול בפסולת אלקטרונית.

    *עו"ד יונה - עורכת דין במחלקת איכות סביבה במשרד תדמור ושות' פרופ' יובל לוי ושות'.