המרחב הימי במדינת ישראל נתון מזה מספר עשורים לתמורות גיאופוליטיות וסביבתיות מהותיות אשר יש להן השפעות הרות גורל על עתידה הכלכלי והביטחוני של המדינה. הגידול הדמוגרפי והעלייה ברמת החיים הגבירו את הלחץ על שטחי הים לצורך הפקת משאבים, כאשר לצד האצת תחומים מסורתיים כגון תובלה, ספנות, דגה והפקת נפט וגז, נוספו בשנים האחרונות תחומי פעילות חדשים כחלק מחיפוש אחר מקורות אנרגיה, מזון, הקמת תשתיות והתפתחות תרבות הפנאי. 

ריבוי המשתמשים במרחב הימי והעלייה בביקושים להקצאת שטחי פעילות ימית נוספים, הגבירו את הקונפליקטים בין השימושים השונים ובין אותם שימושים למרחב האקולוגי. הרצון למקסם, מחד, את הפוטנציאל הכלכלי העצום הגלום במרחב הימי, ומאידך, לשמור על סביבה טבעית ימית בריאה, שהיא הבסיס להמשך הפיתוח הכלכלי, מחייב את הממשלה להגדיר גוף ייעודי שיעשה אינטגרציה לכלל השימושים, יגדיר סדרי עדיפויות ברמת האסטרטגיה הלאומית, ויתווה מדיניות ברורה לאסדרה והסדרה.